תפיסת העולם של הילד בגיל הגן היא חלק מההתפתחות הגופנית והרגשית שלו. תפיסתו מושפעת מהמפגשים שלו עם סיטואציות חדשות, משפיעה על התנהגותו אך ניתנת להשפעה ולהכוונה על ידי ההורים. היכולות הקוגניטיביות והתקשורתיות מתפתחות באופן אינדיבידואלי, וכך גם תפיסת עולמו.
כיצד מתפתחת תפיסת העולם בפעוטת
תפיסת עולם בגיל הרך מתפתחת ממצב של תלות מוחלטת של התינוק באמו להגדרה עצמית ונפרדת, אבל יחד עם זה התנהגות תינוקות מושפעת מההתייחסות ומהביטחון שהם זוכים להם מסביבתם הקרובה. 
ההתפתחות המוטורית בתקופת הגיל הרך מעניקה לתינוק ביטחון ומניעה אותו לחקור את הסביבה. בגיל שנה לערך מתחילים תינוקות להשתמש בשפה. הם משחקים בקרבת ילדים אחרים אך לא בחברתם, עד גיל שנתיים לערך שאז הם כבר בוחרים את חבריהם למשחק.
ניתן לעקוב אחר יכולתם של פעוטות לקלוט ולהבין את המציאות על פי טבלאות גיל, אך כל ילד מתפתח באופן אינדיבידואלי ובהתאם לקצב הפנימי שלו, יש המהירים יותר לקלוט ולהבין מסרים מהסביבה, ויש שעדיין לא מנסים להתמודד עם המידע החדש שהם מתחילים לקלוט עוד לפני גיל הגן.
תפיסה סובייקטיבית של ילדים בגיל הגן
גיל הגן הוא הזמן בו הילדים הנמצאים בסביבה חברתית ומפתחים יכולות חברתיות ורגשיות מתוך האינטראקציות שלהם עם חבריהם. זהו טווח הגילים שבו מתפתחים היכולת החברתית, החישה, השפה היכולת המוטורית והקוגניטיבית.
ילדים בגיל הגן יכולים להתקשות בהבחנה בין הדברים שהם תופסים בחושיהם לבין מציאות שאותה קולטים המבוגרים. הם מבינים משמעות של אירועים ומושגים לפי פרשנותם הפרטית והאגוצנטרית. הם מתקשים להבין יחסיות, ומפתחים מסקנות סובייקטיביות שלא נבנות על פי התמונה הכללית.
למילים יש משמעות רבה בגיל הזה. ילד יכול להסיק כי לכינויי גנאי משמעות אמתית, דימויים נתפסים כלשונם.
מרבית הילדים בגיל זה יכולים להבין משפטים מורכבים, להבדיל בין ממדים שונים, ללמוד מילים חדשות, לשאול שאלות ולדבר במשפטים שלמים וברורים.
התנהגות ילדים בגיל זה יכולה להקסים, בעיקר כשהם בוטחים לחלוטין בפרשנויות שלהם ומסבירים לדוגמה כיצד נברא העולם, או מה תפקידה של אימא בחייהם.
התנהגות ילדים שלומדים חוויות חדשות
התיאוריה של פיאז’ה על התפתחות הילד גורסת שכאשר ילדים נתקלים בסיטואציה שאינם מכיר הם מתאימים את אופן הפעילות שלהם לסיטואציה, או מנסים ללמוד אותה באמצעים המוכרים להם.
אחת הדרכים ללמד ילדים להגיב לסיטואציות חדשות היא באמצעים שהם מכירים מהתנהגות מבוגרים, למשל, אפשר ללמד ילדים פעילות חדשה באמצעות הדגמה על ידי מבוגר.
מאחר שילדים משקיעים הרבה מאמץ בהבנת הסביבה אין להעמיס עליהם גירויים ושינויים רבים. חשוב להעניק תשומת לב להתמודדויות שלהם אך להציב גבולות ברורים. הצבת גבולות חשובה על מנת שהילד יוכל להסתמך על היציבות של הוריו או המבוגרים האחראים עליו.
התפתחות תפיסה מופשטת בילדים
תפיסה מופשטת של ילדים בגן היא תהליך מתפתח שאפשר לכוון אותו. ככל שהילד מקבל יותר משימות שהוא מצליח לעמוד בהן, גדלה תחושת הביטחון שלו והוא מעז ללמוד דברים חדשים.
תפיסת זמן היא תהליך מופשט המתפתח ככל שהילד מתפתח קוגניטיבית. בתחילה ילדים מודעים למושגים של עכשיו/לא עכשיו, לאחר מכן לדברים שקרו בעבר, ולבסוף לאירועים שיתרחשו בעתיד. הם תופסים תדירות דרך השתתפות באירועים קבועים וחוזרים שמהווים שיגרה, משווים בין פעילויות קבועות ויומיומיות, קולטים מהות אירועים חשובים ברצף הזמן (זה קרה בזמן ארוחה, באמבטיה). יכולת זו מעניקה להם תחושת ביטחון ומאפשרת להם אינטראקציה עם חבריהם.
תפיסה חזותית מאפשרת לילדים לזהות עצמים באופן יחסי לגודל, לכיוון ולמיקום המרחבי שלהם. התפיסה החזותית מאפשרת לילד להרכיב פאזל, לבנות מגדל קוביות.
תפיסת העולם של הילד וחוויות חיוביות
ילדים נקשרים למקום שבו עברו חוויות חיוביות. הם אינם בוטחים בזרים, אך לאחר שצוות הגן רוכש את אמונם הם ישמחו לחזור לפינת הצעצועים שבה נהנו לשחק. עם זה הם אגוצנטריים ומרוכזים בתגובותיהם ונדרשת מהם תשומת לב מיוחדת לשינויים.
ילד שצבר זכרונות חיוביים בגן ילדים ירצה לשוב אליו, אבל חופשה שקוטעת את רצף ההרגלים שלו עלולה להחזירו לנקודת התחלה. חשוב לשים לב להתנהגות הילד, להקשיב ולסייע לו לחזור לשגרת הגן.
054-455-5032
